נובמבר 2009- מחזה האבסורד בישראל
כל שבוע מחדש, מיד עם ההצצה בכותרות העיתונים כולל הדיגיטאלים, עולה התמונה הישנה ולא אהובה, שישראל היא מדינת חלם, מדינה בהלם, מדינה של החלטות מטומטמות, ורצון עז ליצור כותרות.
אבסורד 1- עכשיו הולכים לפגוע במי שנתנו חייהם עבור המדינה. הגיע תורם.
"נכי צה"ל פתחו במאבק נגד משרד הביטחון שלטענתם מקצץ במתן שירותים ותרופות. "היחס לנכי צה"ל הוא מביש ולא מכבד את המדינה ששלחה אותם לשדה הקרב". מדינה שהחלק הארי של תקציבה מושקע בביטחון, מדינה שמפמפמת לבניה ובנותיה, שהמסלול הישיר להתחלת החיים הוא השירות הצבאי, מדינה שלמרות אי- ההתיחסות לאזרחיה, הקפידה עד היום להתייחס לנכיה, המדינה הזאת מתחילה לרדת מהפסים.
כשאחד הטוקבקיסטים עונה "הכספים שמושקעים בהם לא מושקעים באף אוכלוסיה" והוא ממשיך ומשתף אותנו במשנה שלו- "שיצטמצמו קצת". אני נכנסת ללחץ. כולנו צריכים להיכנס ללחץ.
רק מי שגדל (כמוני) עם אבא נכה, יקיר ארגון נכי צה"ל ומשרד הביטחון, ששימש בתפקידים ציבוריים, ניהל עסקים, גידל משפחה, אבל בשורה תחתונה עשה את הכל עם רגל ועוד קצת, ללא חדוות חיים, ללא יכולת לעשות את הדברים הכי בנאליים' שאבא רוצה לעשות עם ילדיו, שגבר רוצה לעשות עם אשתו- יכול להבין את משמעות התגובה המשתלחת, והכל כך מטופשת. וזה במקרו. בפרטי הכי אישי שלי. ברמת המקרו, בצורה הכי רחבה ושאפשר, כולנו יודעים שללא טובי בנינו, שמסכימים, שנה אחר שנה, ללכת לצבא, ליחידות הכי רחוקות והכי קרביות, ולהקריב, הלכה למעשה את גופם, חיוניותם, נשמתם ומיטב שנותיהם למען טוקבקיסטים שיושבים בניחותא על המרפסת הבטוחה, ונהנים מבריזה, לימונדה וסיגריה טובה (בעצם רעה)- לא היינו כאן היום, בטח שלא הייתה לנו מדינה, והינו מממשים את החלום הרטוב של כל מדינות ערב; היינו נמחקים מעל פני האדמה.
אבסורד 2- יהודים מפילים יהודים.
"ייתכן שיהודים מתכננים את הפיגוע הבא" (יהושוע בריינר, וואלה, חדשות)
"גורם בכיר בשב"כ שהתייחס למעצרו של יעקב טייטל, מדגיש כי "יש עדיין מחבלים יהודים, שהשב"כ לא הצליח להגיע אליהם". תושבי ההתנחלות שבות רחל חוששים מהפגיעה בתדמית היישוב". אני לא יודעת לומר לכם בודאות אם יש יהודים שמתכננים את הפיגוע הבא, אני כן יכולה לצטט את מיטב נבחרי ארגוני הטרור האיסלאמי, שמצהירים ומבטיחים, חדשות לבקרים, שעכשיו, ממש ברגע זה, עובדים צוותים רבים של מחבלים על הפיגועים הבאים. ידעת זאת, מר ברייר הנכבד?. ככה נראה עולמנו, ההולך ונהיה צר, מוזר ומפחיד, מיום ליום, מרגע לרגע, כאשר פסגת העל של חלק מהאנשים בחיים היא להשיג או לייצר כותרת בעיתון, בכל יום ובכל מחיר, ויש פרייאר שמשלם.
אבסורד 3- מי משלם בהתאם לחוק יוצא פרייאר.
ועדת הכספים תחוקק חוק להקפאת היטל הבצורת (צבי זרחי, דה- מרקר) "כך הודיע יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני והסביר כי "במידה והממשלה לא תשנה את החוק ותקפיא את ההיטל, הועדה תגיש הצעת חוק כזו". הלו, חלם זה לא פה. טוב, אולי בעצם כן. ככה זה כשבית מחוקקים חסר הבנה באסטרטגיה, מתעקש לתקן תקנות, לחוקק חוקים ולהטיל מיסים בלתי הגיוניים. האמת, אני באופן אישי לא מוטרדת, בדקתי עניינית ומספרית כהרגלי את הדברים. קראתי את התקנות, עיינתי במספרים בחשבון הפרטי והמבאס של הארנונה הענקית משולבת החשבון המים ואגרות הביוב שעולה על גדותיו, הדו- חודשית שלי למען עיריית תל- אביב, ומצאתי שיש לי תשלום די קבוע עבור 25 מ"ק מים, משמע, יש לי רזרבה של 7 מ"ק מים לחודשיים. מישהו קונה?. זה לא רק האיש אלא ה- ISSUE. כשרוצים להעלות מפלס של כינרת אחת לא הורגים 7,000,000 אנשים. מישהו פה טעה בחישוב. מישהוה שלא למד חישוב מימיו. בטח שלא פוגעים באופן שיטתי, כוללני וגורף בנכים, תינוקות, זקנות, חולים, משפחות מרובות ילדים. מה נהיינו? חזרנו לימי הפחונים והמקלחונים בגיגית? לא! בשביל זה נוסע מיטב הנוער, זה ששרד את הצבא בשלום, להודו. לפרות, לעוני ולגיגיות על ובתוך מימי הגנגס המטונפים.
אבסורד 4- גבי אשכנזי מגלה את הסוד: בישראל פוגעים בערכי כבוד האדם.
הרמטכ"ל: "עלינו לעקור את העשבים השוטים" (שוב יקירינו יהושע ברינר, וואלה, חדשות) "גבי אשכנזי התייחס לראשונה ללכידת יעקב טייטל. "עלינו להוקיע כל תופעה פסולה של פגיעה בערכי כבוד האדם". גורם בשב"כ: "יש עדיין מחבלים יהודים שטרם הצלחנו להגיע אליהם". גבי, אני עומדת דום ומצדיעה לך. חבל שאתה לא יכול לראות. תצטרך להאמין. "להוקיע כל תופעה פסולה של פגיעה בערכי כבוד האדם"?, יפה אמרת. אז מה דעתך להתחיל מהבית הלאומי שלך?, מה דעתך לעשות סדר בכל המטרטרים בחסות הדרגות על הכותפות? מה דעתך לעשות סדר במפקדים לא מקצועיים, שמקבלים החלטות מטומטמות שעולות לאנשים בחיים של ילדיהם?, מה דעתך לסלק מהצבא קצינים שעוברים על החוק, בלי סמול טוק, בלי צחוק ובלי למחוק?,באמת, מה דעתך?. ולסיום, פיקנטריה מתעשיית הבריאות בישראל.
אבסורד 5- למה לעשות בדיקות קרישת דם לפני הורמונים לנשים, אם אפשר להסתפק בניסוי ותעייה?. באמת למה?.
השבוע "זכיתי" לראות את פרופסור רחמילביץ מבית החולים וולפסון, בתוכנית SHE בערוץ 22, בהנחיית ענת הראל, משפריץ את הקסם האבהי- שרמנטי מזדקן שלו, שבטח עובד כסם הרגעה מטשטש חשיבה עצמאית, על רב הנשים המגיעות למרכז. ללא כל בושה, הוא שיתף את המנחה בתובנה המאד עמוקה, שאין צורך לעשות בדיקות לכלל הנשים, בכדי לגלות את הגן שאחראי על אי קרישת הדם, אפילו שסטטיסטית כ-% 15 מהנשים נושאות אותו ורובן ככל הנראה תחווינה אירועים בלתי נעימים (לבבי ומוחי) בגלל השילוב הקטלני הורמונים אי קרישת דם.
אני מביטה עמוק עמוק לתוך הפנים של ענת הראל, ואני רואה איך היא מתאמצת לא לענות. היא לא יכולה. הוא המומחה, היא רק המנחה. אותו סדר חברתי שעובד בארגונים, במשפחות, קיים גם בתוכנית. ולא רק בזו, אלא בכל תוכנית בה מממנים ארגונים את הפינות או את החסויות. היא עושה, הוא יודע. היא פועלת, הוא מחליט. היא מבקשת, הוא מתקצב ומאשר, או שבדרך כלל לא.
לא שווה לשים 1,000ש"ח לבדיקה לזיהוי בעיית קרישת הדם אצל נשים, רגע לפני שדוחפים להם לגוף הורמונים קטלניים (אל תיתממו, יש מחקרים!), עדיף שנשים תיקחנה גלולות, כך תיתפרנסנה בכבוד חברות התרופות, הרופאים יקבלו תמלוגים על המרשמים, הגברים ייהנו מיחסי מין מהנים (ככה או פחות) ללא שום אמצעים "מפריעים", והנשים, כמו תמיד, תשלמנה את מלוא מהיר, בגלל הביישנות, בגלל הפחדנות, בגלל הבערות העמוקה בכל הנוגע לזכויות שלהן, לחובות של מערכת ושל המדינה. זו תמצית המסר של הפרופסור. ולא, הוא עונה להראל, זה לא מסיבות כלכליות. אני בטוחה שבאותה שנייה לחשה לשון נעלמה להראל באוזנייה, "תפסיקי, זוזי משם, אל תחפרי". והיא זזה. אני לא. מדינת האבסורדים. אלו של היום. מחר יהיו אבסורדים חדשים ובשפע.
שירית בן- ישראל יועצת אסטרטגית יועצת ומאמנת למצויינות אישית, עסקית וניהולית מומחית לשיווק ומיתוג _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ MSC במנהל עסקים ו-20 שנות נסיון _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ מנכ"ל חברת STEPS TO SUCCESSS לעיצוב ארגונים מובילים (בע"מ) * * * * * * * * * * * * * * * * * * * ליצירת קשר באימייל: sts4u@bezeqint.net
